פרשת השבוע: כי תשא | הרב ישראל מאיר זינגרביץ'
זמני כניסת ויציאת שבת והדלקת נרות - פרשת ויקהל-פקודי | 13.03.26
פרשת השבוע: כי תשא
תקציר פרשת השבוע:
פרשת כי תשא עוסקת במגוון מצוות הקשורות למשכן ולעבודת ה', לצד אחד האירועים הדרמטיים בתורה – חטא העגל והשלכותיו.
בתחילת הפרשה מצווה ה' שכל אדם מישראל מבן עשרים ומעלה ייתן מחצית השקל, שנועדה לספירת העם ולמימון קורבנות הציבור במשכן. בהמשך מצווה ה' על הכנת כיור הנחושת, שבו ירחצו הכוהנים את ידיהם ורגליהם לפני עבודתם במשכן, וכן על הכנת שמן המשחה לקידוש המשכן והכוהנים והקטורת שהוקטרה פעמיים ביום.
בהמשך הפרשה מתוארת בחירת האומנים שיבנו את המשכן ובראשם בצלאל ואהליאב, וכן מצוות שמירת השבת, המדגישה שגם בניית המשכן אינה דוחה את קדושת היום. לאחר ארבעים הימים שבהם משה נמצא בהר סיני, נותן לו ה' את לוחות הברית שעליהם כתובות עשרת הדיברות.
בינתיים, בני ישראל טועים בחישוב הזמן וחוששים שמשה לא ישוב. בהשפעת הערב־רב הם מבקשים מאהרון ליצור להם תחליף למנהיגם. אהרון אוסף את הזהב מהעם ונוצר עגל הזהב. למחרת העם מתחיל לעבוד אותו. כאשר משה יורד מן ההר ורואה את המתרחש, הוא שובר את הלוחות, שורף את העגל ומעניש את החוטאים בעזרת שבט לוי.
משה מתפלל לה' ומבקש שיסלח לעם. ה' מעניש את החוטאים במגפה, אך נענה לתפילת משה וממשיך ללוות את עם ישראל. משה מקים מחוץ למחנה את אוהל מועד, שבו הוא מדבר עם ה'.
בהמשך משה עולה שוב להר סיני, מכין לוחות שניים, ובמהלך ארבעים ימים ה' סולח לעם ומגלה למשה את שלוש־עשרה מידות הרחמים. ביום הכיפורים יורד משה עם הלוחות השניים. בסיום הפרשה מתואר כי כאשר משה יורד מן ההר פניו מאירות מאור הקדושה, ולכן הוא שם על פניו מסווה ומסיר אותו רק כאשר הוא מדבר עם ה' או מוסר את דבריו לעם ישראל.
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------
הרב ישראל מאיר זינגרביץ':
לאחר שבני ישראל עשו את עגל הזהב מסופר "ויהי כאשר קרב משה אל המחנה וירא את העגל ויחר אף משה וישלך מידו את הלוחות ... " (שמות לב, יט).
על האמור לעיל מביא רש"י מדרש: "אמר משה, מה פסח שהיא מצווה אחת אמרה תורה כל בן נכר לא יאכל בו והתורה כולה כאן וכל ישראל מומרים ואתננה להם?"
למה כוונת המדרש באומרו "התורה כולה כאן"? ומה הקשר ל " כל ישראל מומרים"?
בפשטות, כוונת המדרש היא שאומר משה שאם התורה אומרת על מצווה אחת, מצוות קרבן פסח, שנוכרי לא יוכל להשתתף בה אז כשהעם כולו , לאסוננו, עובד עבודה זרה (חטא העגל) מן הראוי שכל העם כולו יודר מכל מצוות התורה , אז כיצד אתן להם את התורה במצבם זה ?!
אך בדרך הדרוש מובא הסבר אחר: משה רבנו חשב שיוכל להחזיר את בני ישראל בתשובה מהעבודה הזרה שלהם. אבל כשהתקרב ראה שעל העגל יש שלט גדול "מזבח לאלקי ישראל" כלומר הם רוקדים וממשיכים בעבודה זרה שלהם אך מכריזים שמהיום זוהי הדרך הנכונה לעבוד את ה' ואף מתפללים בשיא ההתלהבות ולא רואים כל סתירה בין לעבוד את ה' בתיווך העגל ( עבודה זרה שנאסרה במלוא החומרה) לבין לעבוד כביכול את ה' בטהרה ואף לטעון שהיהדות והתורה האמיתית היא חלילה כדרכם ולטעון " לאיש אין מונופול על היהדות" לא לאהרון ולא ליהושוע אשר המתינו למשה בתחתית ההר אלא הם, יוצרי העגל הבאים לקעקע את כל הקדוש לעם היהודי, הם הם אשר יכתיבו ויקבעו את דרך התורה מחדש.
כשמשה ראה כך, הבין שאין דרך להחזירם בתשובה.
אם אדם יודע שהוא חוטא אפשר להחזירו בתשובה אבל הרוקדים לעגל וחושבים שהם עובדי ה' לשם שמים, אותם לכאורה כבר אי אפשר להחזיר לדרך הנכונה. "כל התורה כאן והם מומרים" אין מוצא אלא לשבור את הלוחות.
לאחר חטא העגל ה' אומר למשה שהוא ישלח מלאך להנחיל את הארץ אך הוא ( הקב"ה ) לא יעלה עמם. ומשה מתחנן שה' כן יעלה אתם." ויאמר אם נא מצאתי חן בעיניך ילך נא ה' בקרבנו כי עם קשה עורף הוא".
אמירת משה טעונה ביאור. הלא אם משה רוצה לסנגר על עם ישראל מדוע הוא אומר על עם ישראל "כי עם קשה עורף הוא"?
מסביר זאת המגיד מדובנא, כדרכו, במשל על חייט שהיה מוכר רקמות לתיקון בגדים. פעם נסע לעיר גדולה ולא הצליח למכור מאומה. הסביר לו אחד התושבים: כאן זו עיר של עשירים שאינם נוהגים לתקן בגדים אלא שאם מתבלה בגד קונים חדש. סע לעיר של עניים ושם תמכור את סחורתך.
כך אומר משה לה': לך יש י"ג מידות של רחמים. למי אתה שומר אותם? אצל המלאכים שאינם חוטאים? איפה אפשר למכור את הטלאים לתיקון הבגדים? רק אצלנו אתה יכול להפעיל את י"ג המידות, כי אנו עם קשה עורף, אנו עושים חטאים, אצלנו ה "סחורה" הזאת שימושית ! ואכן , השם "קל רחום וחנון", נענה לתחנוני משה ומשיב "סלחתי כדבריך" .
הכותב הוא מנהל תחום תוכן והסברה במכון צומת. מתכון קציצות בשר ברוטב עגבניות: בשר טחון, תפוחי אדמה, ביצים ועשבי תיבול יוצרים קציצות אווריריות. הרוטב עשוי מעגבניות, תבלינים ושום, ומוסיף טעם עשיר למנה ביום שישי יהיה מעונן חלקית עד מעונן בעננות בגובה רב. תחול עלייה קלה נוספת בטמפרטורות בעיקר בהרים ובפנים הארץ. בשבת יהיה מעונן חלקית עד מעונן. תחול ירידה במידות החום בעיקר בהרים ובפנים הארץ. צפוי גשם מקומי בצפון ובמרכז. בלילה הגשם יתחזק ויתפשט עד הנגב ואף יתכנו סופות רעמים יחידות בצפון ובמרכז, וקיים חשש קל לשיטפונות נחלי מדבר יהודה וים המלח, וצפון הנגב.מה אסור לשכוח לפני שבת?
אוכל וסעודות
שולחן שבת ואווירה
הכנה אישית ולבוש
חשמל ומכשירים
מוקצה וסדר הבית
טוב לזכור
שאלות ותשובות | הרב שי סימינובסקי
ישנו ספק הלכתי מתי 'מתחלף' היום האם בשקיעת השמש או ברדת החשיכה (כאשר שנראים בשמיים 3 כוכבים) לכן כניסת השבת לעניין איסור מלאכה הוא מרגע שקיעת החמה (כ18 דקות לפני רדת החשיכה).
ישנה מצווה להוסיף מהקדש על החול -'תוספת שבת', לכן אנו מקדימים את הדלקת נרות שבת כ20 דקות שקיעת החמה (ובירושלים 40 דק' לפני). בנוסף, זו הרחקה שנועדה למנוע מצב שבו איחור מועט בהדלקת הנרות יגרום לחילול שבת.
אפשר לסיים את הדלקת הנרות עד 2 דק' לפני השקיעה. אם עבר זמן זה עדיף לא להדליק נרות ולא לחלל שבת.
ישנו איסור לטלטל חפצים בשבת מרשות היחיד לרשות הרבים. חז"ל תקנו גם שלא לטלטל מרשות יחיד אחת לחברתה – כדי שלא יעבירו בטעות חפצים מרשות היחיד לרשות הרבים. לכן, אנו מקיפים את כל העיר בצורת פתח (שני עמודים ועמוד או חוט מעליהם) כדי שתחשב כל העיר לרשות אחת, ואפשר יהיה להעביר חפצים ממקום למקום .
הזמן המופיע בלוחות הוא הוא כ20 דק' אחרי רדת החשיכה ונועד על מנת להוסיף מהקודש על החול ולמנוע חשש לחילול שבת בטעות.
לכתחילה נוהגים להדליק אש רגילה. בשעת הצורך או מחשש לשריפה אפשר להדליק נרות חשמליים. אפשר לברך עליהם כאשר יש להם סוללה והאור מופק מנורת להט (שדינה כאש ע"פ ההלכה) .
המנהג להדליק 2 נרות אחד (כנגד זכור ושמור) ויש הנוהגים להדליק נר לכל אחד מבני המשפחה .תבשיל שקשה לעמוד בפניו ואין סיבה: כדורי בשר טחון ברוטב עשיר | פסקל פרץ-רובין
לעוד מתכונים - לחצו כאן
תחזית מזג האוויר
לחצו כאן לתחזית מזג האוויר בעירכם
כתבות יהדות
פורים 2026: זמני כניסת החג, צום תענית אסתר ומתי מתחפשים
פורים 2026: מגילת אסתר – הטקסט המלא והמנוקד לקריאה
פרשת השבוע: תצוה | הרב ישראל מאיר זינגרביץ'
פרשת השבוע: תרומה | הרב ישראל מאיר זינגרביץ'
היסטוריה במובלעת: ספר תורה חדש בלב "קניגסברג" היהודית